איך מנגנים ז'ימנופדי מס' 1 בפסנתר
- רמה
- קל-בינוני
- סולם
- רה מז'ור
- מלחין
- אריק סאטי
- נכתב
- 1888
אריק סאטי כתב את שלוש הז'ימנופדיות שלו בפריז ב-1888. הראשונה איטית, רגועה ודלילה, ולכן היא אהובה על מבוגרים שחוזרים לפסנתר: היא נשמעת מתוחכמת, בזמן שכל יד עושה משהו פשוט.
התווים של ז'ימנופדי מס' 1
לוחצים על השמעה כדי לשמוע כל שורה בזמן שהמקשים נדלקים. ואז מנגנים יחד, שורה אחת בכל פעם.
תבנית יד שמאל (חוזרת)
סולסירהלה
מנגינה
פה♯להסולפה♯דו♯סידו♯רהלהפה♯
תווים עם קו תחתון הם תווים ארוכים: מחזיקים אותם שתי פעמות או יותר.
תנוחת היד
יד שמאל מחליפה בין תו בס נמוך בפעמה הראשונה לאקורד בפעמה השנייה והשלישית. יד ימין נכנסת אחרי ארבע תיבות.
אקורדים קלים ליד שמאל
כשהמנגינה נוחה, מוסיפים את האקורדים האלה ביד שמאל, אחד לכל שורה או תיבה: Gmaj7 | Dmaj7 (לסירוגין)
תרשימי אקורדים: סול מז'ור 7, רה מז'ור 7
טיפים לתרגול
- תבנית יד שמאל מחליפה בין סול (עם אקורד Gmaj7) לרה (עם אקורד Dmaj7). לומדים אותה לבד עד שהיא אוטומטית.
- משתמשים בדוושה הימנית (דוושת הסוסטיין) ומחליפים אותה בכל תו בס.
- מנגנים לאט. הסימון הוא 'lent et douloureux': איטי ועצוב.
איך לתרגל את השיר הזה
- מאזינים לכל שורה פעם אחת עם כפתור ההשמעה.
- מנגנים שורה אחת לאט ביד ימין, עד שעוברים אותה בלי טעויות שלוש פעמים ברצף.
- מחברים שתי שורות יחד, ואז את כל השיר.
- כשהמנגינה כבר אוטומטית, מוסיפים את האקורדים של יד שמאל בחצי מהירות.